אז כמה זה עולה לנו?

זוהי שאלה לגיטימית. אני נשאל אותה לעיתים קרובות על ידי לקוחות בתחילת השיחה וזאת מבלי לבדוק עבור מה השירות. בניוזלטר זה אראה כמה עולה לנו השינוי במדד תשומות הבניה. נושא שהוא לא רלוונטי מבחינת קוני דירה רבים אך הוא בהחלט רלוונטי לשאלה כמה זה עולה לנו הרבה הרבה יותר מעלות השירותים השונים כגון עורך דין, יועץ נדל"ן ויועץ משכנתאות.

מדד תשומות הבניה הינו מדד שהלמ"ס מפרסמת כל 15 לחודש בגין החודש הקודם. המדד משקף את השינוי בעלויות כלל חומרי הגלם ועלויות כח האדם בענף הבניה.

כאשר רוכשים דירה מקבלן (גם במחיר למשתכן) התשלום מוצמד למדד זה החל מיום הרכישה או מיום חתימת זיכרון הדברים.

בבחינת המדד היינו מצפים להלימה על מדד המחירים הכללי שמפורסם גם באותו מעמד. אך למרבה השמחה (של הקבלנים) והעצב של הרוכשים נראה כי אין קשר בין המדדים והוא מתנהג במנותק ממדד המחירים הכללי.

ההשלכות לרוכשי הדירות הינן עצומות ויכולות להסתכם בסכומי עתק שמגיעים לעשרות אלפי שקלים שלא היו בתכנון.

בואו ניקח דוגמא עכשווית. נניח שרכשתם בתחילת 2018 דירה מקבלן בעלות של 1.6 מיליון ₪ וכי השתמשתם בכל התקציב שלכם לצורך תשלום הון עצמי על סך 400 אש"ח. את שאר התשלום לקחתם כמשכנתא בתנאי מימון של 75%.

הסכום שנותר לתשלום הינו 1.2 מיליון ₪. אך אם נבדוק את השינוי במדד תשומות הבניה נראה כי בשנת 2018 הוא עלה ב 2% (מדד המחירים לצרכן עלה ב – 0.8 כלומר מדד תשומות הבניה עלה פי 2 וחצי). המשמעות הכלכלית הינה שיתרת החוב שנותרה לשלם לקבלן עלתה בסך של 24,000 ₪! ואם התשלומים נעשים במנות של מספר שנים הרי המשמעות הינה התייקרות הדירה בעוד כמה עשרות אלפי שקלים שלעיתים לא נלקחים בחשבון ולעיתים יכולים להביא לידי נטילת חובות נוספים!

לצורך ההמחשה צירפתי לכאן טבלה המראה את השינוי במדד תשומות הבניה לעומת השינוי במדד המחירים הכללי. הפערים לאורך השנים הינם אדירים ולאלו שרכשו דירות נושא זה חייב להיות מובן לגמרי.

כפי שניתן לראות, החל משנת 2000 ועד סוף שנת 2019 עלה מדד המחירים לצרכן באופן מצטבר ב- 33% ואילו מדד תשומות הבניה עלה יותר מפי 2 והסתכם בעליה של כ- 70%.

אז מה ניתן לעשות?

ההמלצה שלי, שרוכשי הדירה יפנו לעורך דינם לבדיקת אפשרות הקדמת תשלומים. במקרה ותהיה המלצה כזו אזי תנתן לרוכשים האפשרות לשלם מבעוד מועד את כל הסכום או חלק מהותי מסכום הרכישה ובכך להימנע מחשיפה לשינויים במדד תשומות הבניה שברוב המקרים הוא עולה לאורך זמן ובפער ניכר ממדד המחירים לצרכן.